אתגר

מערכות הייצור החקלאיות האירופיות הנוכחיות תלויות במידה רבה בייבוא חלבון בכדי לכסות את הצרכים התזונתיים של חקלאות ימית, חיות משק וצריכה אנושית. מצב זה תקף במיוחד לאזור הים התיכון, היכן שהבצורת והגירעונות האקולוגיים מחמירים את האספקה העצמית של שרשראות אספקת חלבון מסורתיות. קיים צורך דחוף באיחוד האירופי במקורות חלבון חלופיים יעילים, ברי קיימא ומיוצרים מקומית.

פרטי הפרויקט

פתרון

רוב מערכות החקלאות החקלאיות מייצרות כמות גבוהה של שאריות ממשק חי ושאריות יבולים, כמו גם מגוון זרמים צדדיים.

ההערכה היא כי בכל שנה 27% מהייצור החקלאי אינו מנוצל ומכיל 1.6 מיליארד טון ביומסה ברחבי העולם, ששוויו מוערך בכ- 750 מיליארד דולר ארה"ב. באופן דומה, שליש מכל המזון המיוצר למאכל אדם מבוזבז. הפסדים אלה מייצגים מאגר גדול של משאבים לא מנוצלים ולא מוערכים.

CIPROMED שואפת ליישם, לאמת ולפתח ברמה התעשייתית מערך משולב של תהליכים, על מנ לנצל כמות משמעותית של ביומסה זו.

השימוש בחלבונים מזרמי צד חקלאיים תעשייתיים (למשל, פסולת של מבשלות בירה (BSG), פסולת תעשיית שמן), פרקציות של חרקים, מיקרו-אצות וביומסה של קטניות תיבדק, בעוד שתסיסה תשפר בהצלחה את זמינותם של חלבונים החלופיים.

סוגי פתרונות

קונצנראטים של חלבון (מהמקורות שינוצלו) ישולבו בגידול בעלי חיים, חקלאות ימית, וישמשו ישירות למאכל אדם.
חרקים, מיקרו-אצות, זרמי צד חקלאיים וזרמים תעשייתיים וקטניות ישולבו במזון ובהזנה המבוססת על תכונות כלכלה מעגלית.
מיצוי, שינוי מבני, פורמולציות וטכניקות עיבוד חדשות ישמשו כדי להבטיח ייצור בר-קיימא מבחינה כלכלית וסביבתית של חלבונים בעלי ערך גבוה.
גידול חרקים הוא מקור תזונתי חלופי מבטיח למזון לבעלי חיים ולצריכה אנושית.
קטניות כמו תורמוס ושעועית פאבה עשירות בחלבונים ויכולות להיות מקורות מבטיחים למזון ולהזנה.
לחלבון מיקרו-אצתי יש פרופיל חומצות אמינו תזונתי רב ערך והוא יכול לגדול בצורה אוטוטרופית, הטרוטרופית או מיקסוטרופית באמצעות מקורות פחמן אורגניים משאריות מזון חקלאי.
ניתן להשתמש בטכנולוגיית התסיסה כדי לסייע לכוונן את תפקודיות החלבון ולספק תכונות כלכלה מעגלית תפעולית.

תוצאות והשפעה

תוצאות צפויות

  • שואפת להפחית את התלות של מדינות הים התיכון במקורות חלבון מיובאים ותסייע למדינות המשתתפות להסתמך יותר על מקורות תזונתיים מתוצרת מקומית.

  • שואפת להתאים את ייצור החלבון החדש לתנאי הים התיכון הייחודיים, תוך יצירת שרשרת ערך חלבון ומערכת ייצור חלופית חדשה, ריאלית מבחינה חברתית-כלכלית ובת קיימא מבחינה סביבתית, הממוקמת במדינות הים התיכון.

  • יעורר תפיסות/העדפות צרכנים סביב סוגי המזון והזנות החדשים באזור הים התיכון, בהתחשב גם במאפיינים הדתיים והתרבותיים הייחודיים וההבדלים הדמוגרפיים של כל מדינה משתתפת.

  • יתמקד בשיפור בריאות האדם על ידי תכנון והערכה של דיאטות אלטרנטיביות מבוססות חלבונים אלטרנטיביים שיתמקדו במערכות מטבוליות וחיסוניות ויקדם את בריאות האדם.

בניגוד לחקלאות קונבנציונלית, ייצור החרקים הנפוצים ביותר הגדלים מסחרית ומינים של מיקרו-אצות הטרוטרופיות הגדלים על הזנות תוצרי לוואי מאופיין בפליטות גזי חממה נמוכות במידה ניכרת (נמוכה ב-30-50%), ולכן, השפעה סביבתית ותרומה נמוכה יותר להתחממות הגלובלית.

מדינות הים התיכון יצטרכו לעבור למערכות חקלאיות עם שימוש יעיל יותר במשאבי הטבע.

קונסורציום CIPROMED כולל 17 שותפים מעשר מדינות כולל שמונה שותפים תעשייתיים ושמונה שותפים מחקריים/אקדמיים. CIPROMED מפגישה מומחים שונים מביוטכנולוגיה, חקלאות, חקלאות ימית, הנדסה וייצור מזון, ומגיעה לאוכלוסיות באמצעות ניצול רחב של התוצאות, במטרה להבטיח את הזמינות של מקורות חלבון מונצלים (recovered proteins) לכיסוי הצרכים התזונתיים של חקלאות ימית, ייצור בעלי חיים וצריכה אנושית, באזור הים התיכון ומחוצה לו.